פסק-דין בתיק ק"ג 10193-12-10

זו תביעה למתן סעד הצהרתי הקובע, כי התובעת זכאית לתשלום גמלת שאירים מהנתבעת בגין בעלה המנוח, מר סלומון ברוך ז"ל (להלן - המנוח), שנפטר ביום 19.5.09.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובעת הינה אלמנתו של המנוח.

2.         המנוח הועסק בשירות הנתבעת תקופה של כ- 20 שנה החל מחודש מאי 1984 עד ליום 30.11.04, מועד פרישתו לגמלאות.

3.         המנוח והתובעת נישאו בשנת 1974, ונולדו להם שתי בנות.

4.         בחודש ינואר 2001 התובעת עזבה את ביתה המשותף עם המנוח ברח' כברי בקרית חיים, ושכרה דירה ברח' הראשונים בקרית חיים.

5.         בחודש 11/06, לאחר פרישתה של התובעת מעבודתה בחברת "בזק", היא רכשה דירה ברח' הגדוד העברי בקרית חיים ועברה להתגורר בה.

6.         בתאריך 15.4.07 בני הזוג הפרידו את חשבונות הבנק שלהם.

7.         המנוח נפטר ביום 19/5/09. לאחר מותו של המנוח פנתה התובעת לנתבעת בבקשה לקבלת גמלת שאירים.

8.         בתאריך 2.8.09 דחתה הנתבעת את בקשת התובעת לגמלת שאירים בטענה, כי המבקשת נפרדה מן המנוח "פרידה של קבע" כאמור בסעיף 38(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח חדש), התש"ל - 1970 (להלן - חוק הגמלאות), ועל כן, אינה זכאית לגמלת שאירים.

9.         התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לקצבת שאירים בחודש 1/10, אשר אושרה לה החל מחודש 6/09.

10.       בעקבות דחיית בקשתה של התובעת לגמלאות ע"י הנתבעת, והגשת תביעתה דנן של התובעת לביה"ד, הועבר מידע נוסף למל"ל, ונערכה בדיקה חוזרת ע"י המל"ל בעניין זכאותה של התובעת לקצבת שאירים. בתאריך 17.10.12 שלח המל"ל הודעה לתובעת, כי מבירור נוסף שנערך בעניינה עולה כי אינה עונה להגדרת אלמנה עפ"י חוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה - 1995, מאחר וחיה בנפרד מהמנוח 3 שנים לפחות מתוך 5 השנים האחרונות, ובתוכן 12 החודשים האחרונים בטרם פטירת המנוח.

            לפיכך, זכאותה של התובעת לקצבת שאירים מהמל"ל נדחתה החל מחודש 6/09 ונוצר חוב על שמה של התובעת בהתאם, אשר נדון בוועדה לביטול חובות.

טענות התובעת:

11.       התובעת לא נפרדה מהמנוח, קשרי הנישואין, הזוגיות וניהול משק הבית המשותף, בינה ובין המנוח לא הסתיימו אלא בעת פטירתו של המנוח.

12.       הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח פרידה של קבע.

13.       התובעת עברה לגור בדירה נפרדת מאחר והמנוח היה מעשן כבד, וכתוצאה מהעישון היה משתעל שיעול תכוף וכבד, עם הרבה ליחה, דבר שהטריד את כל בני הבית. התובעת טוענת כי מאחר וביתם המשותף היה קטן, לא יכלה לישון, ונגרמו לה קשיים רבים בהתנהלותה בעבודה ובחיי היום יום ועל כן, עברה לגור בדירה אחרת.

14.       המשפחה חגגה חגים תמיד בבית הוריה של התובעת, התובעת ביקרה תכופות בדירתם המשותפת ברח' כברי, בדירה נותרו בגדיה וחפציה האישיים של התובעת ודברי דואר הגיעו לכתובת זו.

15.       כשהמנוח חלה בשנת 2009 התובעת חזרה ללון בדירתם המשותפת על מנת לסעוד אותו ולסייע לו, במהלך אשפוזיו התובעת הייתה צמודה אליו.